השר בלי תיק
והשרה לענייני כלום
אחד רק מעתיק
והשניה לא עושה מאום
אמר השר בלי התיק:
איזה כיף לי, ממש מדליק
אני מוזמן לאולפני הטלוויזיה
ומתחיל להצחיק
אומר פת לחם זה חרטא, סתם הזיה,
ולפתע מתהפכת עלי הקערה...
מה כבר אמרתי, מי פה רעב?
אני כבר שנים זולל ושובע
ולא מרגיש שום כאב...
ענתה לו השרה לענייני כלום
ומה איתי, השרה לשיוויון קהילתי,
אני הרי מעיירת פיתוח,
במפרשי נושבת רוח,
רוח של שינוי וטלטלה
ורק רציתי מן הרוח להסתתר
ולדאוג לעצמי כמה שיותר...
ובחוץ עולות השאגות
מסתובבים האזרחים כבכלובי אריות
לחם עבודה צועקים ברחובות!
אך אצל השר בלי תיק
והשרה לענייני כלום
הכל חרטא ברתא, סתם שטויות,
העיקר שימשיכו לזלול ולשבוע
משכורות שמנות, נהגים ולשכות
פנסיה לדורי דורות
מה איכפת להם מכול השאר
יתהפך העולם ושלאחרים
לא יישאר שום דבר!
מתי תבינו שזמנכם עבר??!!
מדינה אחת, ממשלה אחת
תיקים מלאים, מנופחים בשומנים
ומיליון אזרחים רעבים ורזים, רזים...